מאז ימי זיגמונד פרויד, רובנו מודעים לעובדה שלתת-המודע יש השפעה עצומה על החיים שלנו.
אבל היה זה תלמידו הקרוב של פרויד, הפסיכולוג השוויצרי קרל יונג, שהלך עם הרעיון הזה צעד נוסף קדימה כשגילה שחלק גדול מתת-המודע שלנו הוא לא אישי.
בעצם, חלקים גדולים מתת-המודע הם מה שיונג קרא "תת-המודע המשפחתי".
במילים אחרות - התודעה שלנו עמוסה בסיפורים וחוויות רבות שלא קשורים בכלל לסיפור החיים האישי שלנו,
אלא "קיבלנו אותם בירושה" מן הדורות הקודמים.
והסיפורים הללו הם אלה שמנהלים אותנו - במיוחד בסיטואציות טעונות רגשית.
